קל״ט
ה׳נהגו לכסות הכתב בסודר בין גברא לגברא (ובמדינות אלו נהגו שהיא מגוללת בין גברא לגברא וכן עיקר):
5The custom is to cover the Torah with a scarf between person to person (aliyah to aliyah). (In these countries, the custom is to roll up the Torah between person to person, and this is the main [opinion].)
ו׳אומר ברכו והברכות בקול רם והאומרם בלחש טועה ויש אומרים שצריך לחזור ולברך בקול רם: הגה כדי שישמעו העם ויענו ברוך ה' המבורך לעולם ועד [טור] ואם לא שמעו הצבור את המברך אף על פי ששמעו החזן עונה לא יענו עמו אלא עונין אמן על דברי החזן [ב"י בשם הר"י ואורחת חיים וכל בו]:
6One should say "Bar'khu" and the blessings out loud; and those who say it in a whisper are making a mistake. Some say [in that case] that one must repeat it out loud. Gloss: so that the people will hear and answer “Barukh [HaShem] haM'vorakh l'olam va-ed” ("Blessed is the Lord, who is blessed for ever and ever.") (Tur). And if the congregation did not hear the one reciting the blessing [i.e., Bar'khu], even though they heard the chazzan answering, they do not answer him [i.e., to the one who whispered[, rather they answer “amen” to the words of the chazzan [i.e.. his response to the one reciting Bar'khu] (Beit Yosef in the name of Ri, Orchot Chaim, and Kol Bo).
ז׳אחר שענו העם ברכו את ה' המבורך חוזר המברך ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד כדי לכלול המברך עצמו בכלל המברכים:
7After the people answer to “Bar'khu et [haShem] haM'vorakh” ("Bless the Lord, the blessed One"), the one making the blessing repeats and says “Barukh [HaShem] haM'vorakh l'olam va-ed” ("Blessed is the Lord, who is blessed for ever and ever.") in order to include the one making the blessing among all those who are blessing [Hashem].