קמ״ג
ה׳בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם ויחזור לברך תחלה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם וכן יעשה כמה פעמים כמספר העולים של אותו היום:
5[In] a synagogue that has only one person who knows how to read [Torah], that person should bless [the opening blessing] and read a few verses and then bless [the closing blessing] after them, then repeat [the process] and bless at the beginning, read a few verses, and bless afterwards. And [the reader] should continue doing so as many times as the number of people called up [for aliyot] for that day.
קמ״ד
א׳שלא לדלג בתורה מענין לענין ודיני ההפטורה. ובו ד סעיפים:מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מפרשה זו לפרשה אחרת והני מילי בשני עניינים דחיישינן שמא תתבלבל דעת השומעים אבל בחד עניינא כגון אחרי מות ואך בעשור שהכהן גדול קורא ביום הכפורים מדלגין והוא שלא יקרא על פה שאסו' לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה אחת ובנביא מדלגין אפי' בשני עניינים והוא שלא ישהא בדילוג בענין שיעמדו הציבור בשתיקה וה"מ בנביא אחד אבל מנביא לנביא אין מדלגין ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו:
1To Not Skip In the Torah From One Subject to Another; And The Laws Of The Haftarah. Containing 4 S'ifim:We skip in the Prophets, but we do not skip in the Torah from one section to another section. And this is in regards to two subjects where we are worried that perhaps the mind of the listeners will be confused, but with one subject, for example “Acharei Mot” [Lev. 16:1] and “Akh Be-asor” [Lev. 23:27] that the High Priest reads on Yom Kippur, we skip. And this is a long as one does not read by heart, as it is forbidden to recite even one word not from writing. And in the Prophets, we skip even with two subjects. And this is if one does not delay when skipping into [another] matter so that the congregation does not [have to] stand in silence [waiting]. And this is in regards to [reading] within one [book of the] Prophets, but from one [book of the Prophets] to another [book of the Prophets], we do not skip. And within the Trei Asar [i.e. Twelve Minor Prophets], we skip from prophet to prophet, as long as one does not skip from the end of the book to its beginning.
ב׳נוהגין בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת [הפטרה י"א שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח שענינו סילוק כלומר סילוק תפלת שחרית] השבוע שנים או שלשה פסוקים מהפטרת שוש אשיש וכשחל ר"ח בשבת וביום א' אחר שמפטירין ההפטרה בשבת אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש ואין למחות בידם. (וע"ל סי' תכ"ה סעיף ג' ובסוף סי' תכ"ח האיך נוהגין):
2The custom on a Shabbos where a groom is present is to recite after the haftarah of (The word "haftarah": some say it is [related to] the phrase ain maftirin achar ha-pesach ["We do not eat anything after the [korban] pesach"], meaning, remove [it] [i.e. which signals the end]; that is to say, it is the removal/ending of the morning prayers) that week, two or three verses from the haftarah of "Sos Asis" ["I greatly rejoice" - Isaiah 61:10]. And when Rosh Chodesh falls out on Shabbat and Sunday, after we recite the haftarah for that Shabbat, we recite the first verse and the last verse of the haftarah of "Va-yomer Lo Yehonatan, machar chodesh" ["And Yehonatan said to him 'tomorrow will be the new moon'" - Samuel 20:18]. And one should not protest [this custom]. [And see below in siman 425, se'if 3, and the end of siman 428 for how we [Ashkenazim] practice.]