קנ״ג
ו׳מוכרים ב"ה וכן שאר דברים שבקדושה ואפילו ספר תורה להספקת תלמידים או להשיא יתומים בדמיו:
6We may sell a synagogue - and likewise other things with holiness, even a Torah scroll - for the needs of the [Torah] students or to marry off orphans, with their revenue.
ז׳והא דב"ה נמכר הני מילי של כפרים שאין באים אנשים ממקומות אחרים שלא נעשית אלא לבני הכפרים לבדם (ואפי' בנו אותם משל אחרים) (מרדכי ישן בשם ראבי"ה) ולכן יכולים למכרו ומכל מקום המעות נשארים בקדושתן ואינם רשאים להורידן מקדושתן והיינו כשמכרו בני העיר שלא מדעת פרנסיהם והוא הדין אם מכרו ז' טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר אבל אם הסכימו שבעה טובי העיר באותו מכר והיו במעמד אנשי העיר רשאים להוציא המעות לכל מה שירצו ואם קבלו עליהם בני העיר בפירוש במכר זה כל מה שיעשו אפילו יחיד מה שעשה עשה: הגה וכל ששבעה טובי העיר מוכרים בפירסום מקרי במעמד אנשי העיר ואינן צריכין לומר הן או לאו (מרדכי) אבל של כרכים שבאים שם ממקומות אחרים אפילו בנו אותו משלהם אינו נמכר אא"כ תלו אותו בדעת היחיד שאז יעשה בו היחיד מה שירצה בהסכמת הצבור וה"ה לכל דברי קדושה שנזכרו כאן דכולהו גרירי בתר בית הכנסת: הגה יחיד שבנה ב"ה ונתנה לקהל דינה כב"ה של קהל אבל אם שייר לעצמו בה שום כח אין לה מכר כי אם על פי הקהל ועל פיו או יורשיו (א"ז והגהות אשר"י פ' בני העיר) וכל זה לא מיירי אלא כשיש להם ב"ה אחרת אבל אם אין להם רק ב"ה אחת אסור למכרו דהא אפילו לסתרו אסור עד שיבנו אחרת (רבי' ירוחם נ"ג ח"ה וב"י בשם הרמב"ן) כל דבר שבקדושה שנמכר ומותר לשנותו נמכר בלא הכרזה ואין בו אונאה אבל דבר שאסור לשנותו לקדושה קלה צריך הכרזה (תשובת רשב"א סי' תתר"ד):
7And that which a synagogue can be sold - this applies to [synagogues] of villages where people from other places do not come [to it] - as it was only made for the residents of the villages. (and even if they built them from [the money] of others - Old Version of Mordechi in the name of Ravia"h). And therefore they can sell it; however, the money retains its holiness and they are not permitted to lower them from their holiness. And that is when the residents of the city sold it without the knowledge of their leaders; the same being true when the seven distinguished men of the city (ie. trustees) sold it not in the presence of the residents of the city. But if the seven distinguished men of the city agreed to this sale, and they were in the presence of the residents of the city - they are permitted to spend the money for anything they would want. But if the residents of the city explicitly accepted [the authority of another] upon themselves with this sale, then everything they (ie. the authority) do - even if it's an individual - what was done is valid. Rem"a: And as long as the seven distinguished men of the city sell it publicly, it is considered to be in the presence of the residents, and they do not need [their consent], to say yes or no (Mordechi). But [synagogues] of cities, where [people] come to it from other places - even if they (ie. the residents) built it with their own [money] - it may not be sold, unless they made it dependent on the consent of [one] individual, for then the individual can do what he wants with it, with the agreement of the people. And the same applies to all holy objects that were mentioned here - as all of them follow [the laws of] a synagogue. Rema: [Regarding] an individual who built a synagogue and gave it to the community, its laws are like a synagogue of the community. But if he left any authority in it for himself, there can be no sale of it without the [approval] of the community and his [approval] or that of his heirs' (Or Zarua and Hagahot Ashr"i in Perek B'nai Ha'ir). And all of this refers to when they have another synagogue. But if they have only one synagogue, it is forbidden to sell it, for even to demolish it is forbidden, until they build another (Rabbenu Yerucham 3:5 and Beit Yosef in the name of Ramban). Any holy object that is sold and is permitted to change [it's level of sanctity with the money from the sale] can be sold without announcement, and is not subject to price gouging (any price can be charged for it). But something that cannot be changed to a lower holiness requires an announcement (Rashba Responsum 1004).
ח׳בנו בית סתם והקדישו אח"כ לב"ה דינו כב"ה אבל אינו קדוש עד שיתפללו בו אפי' אם בנאוהו לשם ב"ה וכיון שהתפללו בו אפי' אורחים לפי שעה כיון שהיה מיוחד לתפלה קדוש ואם לפי שעה הקדישו הכל לפי מה שאמרו:
8If they built a regular house and sanctified it afterwards to be a synagogue, its laws are like [that of] a synagogue; but it is not holy until they pray in it, even if they built it as a synagogue. But once they prayed in it - even guests, temporarily - since it was designated for prayer, it is holy. [However], if they sanctified it temporarily [through a stipulation], it is all according to what they said.