Chumashחומש

מופת. אוֹת, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ צְרוֹךְ בְּמִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם:

מופת A WONDER — a sign to prove that there is power in Him who is sending you.

לתנין. נָחָשׁ:

לתנין means A SERPENT.

בלהטיהם. בְּלַחֲשֵׁיהוֹן; וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וְיֵשׁ לְדַמּוֹת לוֹ "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג') – דּוֹמֶה שֶׁהִיא מִתְהַפֶּכֶת עַל יְדֵי לַחַשׁ:

בלהטיהם The Targum renders this by בלחשיהון: with their secret spells. There is no other example of this word in the Bible. One may compare it to the first word in (Genesis 3:24) “the להט of the sword that turned round” — it appeared to turn round through some magic spell.

ויבלע מטה אהרן. מֵאַחַר שֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה מַטֶּה, בָּלַע אֶת כֻּלָּן (שבת צ"ז):

ויבלע מטה אהרן BUT AARON’S STAFF SWALLOWED (It states that the staff swallowed) — after it had again become a staff it swallowed all of them (Shabbat 97 a; Exodus Rabbah 9:7).

כבד. תַּרְגוּמוֹ יַקִּיר וְלֹא אִתְיַקַּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר" (שמות י"ח):

כבד — This word should be translated in the Targum by יקיר (his heart is hard — an adjective) and not by אתיקר (his heart has become Hard — a verb, as is given in some editions of Onkelos) because it is an adjective, just as (Exodus 18:18) “the thing is too heavy (כָּבֵד) for thee”.

הנה יצא המימה. לִנְקָבָיו; שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִנְקָבָיו, וּמַשְׁכִּים וְיוֹצֵא לַנִּילוּס וְעוֹשֶׂה שָׁם צְרָכָיו (תנחומא):

הנה יצא המימה LO, HE GOETH OUT UNTO THE WATER to ease himself. For he claimed to be a god and asserted that because of his divine power he did not need to ease himself; and therefore he used to rise early and go to the Nile and there eased himself in secret (Midrash Tanchuma, Vaera 14; Exodus Rabbah 9:8).

עד כה. עַד הֵנָּה; וּמִדְרָשׁוֹ: עַד שֶׁתִּשְׁמַע מִמֶּנִּי מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁאֶפְתַּח בָּהּ בְּ"כֹה" אָמַר ה' כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה (שמות י״א:ד׳):

עד כה means UNTIL NOW. A Midrashic explanation (taking this sentence to mean, “thou wilt not hearken until (עד) thou hearest the word “כה”) is: until thou hearest from me the announcement of the slaughter of the first-born, which I will begin with the words, (Exodus 11:4) “Thus (כה) saith the Lord, About midnight etc.”

ונהפכו לדם. לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים בְּמִצְרַיִם וְנִילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ וּמִצְרַיִם עוֹבְדִים לַנִּילוּס, לְפִיכָךְ הִלְקָה אֶת יִרְאָתָם וְאַחַ"כָּ הִלְקָה אוֹתָם (תנחומא):

ונהפכו לדם AND THEY SHALL BE TURNED INTO BLOOD — Because rain does not fall in Egypt but the Nile rises and irrigates the land and the Egyptians on this account worshipped the Nile, therefore God first smote their deity and afterwards smote them (Exodus Rabbah 9:9).

ונלאו מצרים. לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה לְמֵי הַיְאוֹר שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לִשְׁתּוֹת:

ונלאו מצרים THE EGYPTIANS SHALL WEARY THEMSELVES in seeking a cure for the waters of the river that they may become fitted for drinking.

אמר אל אהרן. לְפִי שֶׁהֵגֵן הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךְ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָךְ לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בַדָּם וְלֹא בַצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שמות רבה):

אמר אל אהרן SAY UNTO AARON — Because the river had protected Moses when he was cast into it, therefore it was not smitten by him neither at the plague of blood nor at that of frogs, but it was smitten by Aaron (Exodus Rabbah 9:10).

נהרתם. הֵם נְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים, כְּעֵין נְהָרוֹת שֶׁלָּנוּ:

נהרתם THEIR STREAMS — These are the flowing rivers, just like our rivers in France.

יאריהם. הֵם בְּרֵכוֹת נִגָּרִים, הָעֲשׂוּיוֹת בִּידֵי אָדָם מִשְּׂפַת הַנָּהָר לַשָּׂדוֹת, וְנִילוּס מֵימָיו מִתְבָּרְכִים וְעוֹלֶה דֶּרֶךְ הַיְאוֹרִים וּמַשְׁקֶה הַשָּׂדוֹת:

יאריהם — These are canals which convey water being made by human agency and extending from the river bank into the fields. The waters of the Nile increase in volume and rise by way of these canals and so irrigate the fields.

אגמיהם. קְבוּצַת מַיִם שֶׁאֵינָן נוֹבְעִין וְאֵין מוֹשְׁכִין, אֶלָּא עוֹמְדִין בְּמָקוֹם אֶחָד, וְקוֹרְין לוֹ אשטנ"ק:

אגמיהם — A collection of waters that neither spring up from beneath the ground nor flow along, but which remain in one spot. In old French they call it étang.

בכל ארץ מצרים. אַף בַּמֶּרְחֲצָאוֹת וּבָאַמְבַּטָּאוֹת שֶׁבַּבָּתִּים:

בכל ארץ מצרים [THERE WILL BE BLOOD] THROUGHOUT ALL THE LAND OF EGYPT— also in their bathing establishments and in the baths in their houses.

ובעצים ובאבנים. מַיִם שֶׁבִּכְלֵי עֵץ וּבִכְלֵי אֶבֶן:

ובעצים ובאבנים — the water which happened to be BOTH IN vessels of WOOD AND in vessels of STONE.

בלטיהם. לַחַשׁ שֶׁאוֹמְרִין אוֹתוֹ בַּלָּט וּבַחֲשַׁאי; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, "בְּלָטֵיהֶם" מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, "בְּלַהֲטֵיהֶם" מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים (סנהדרין ס"ז):

בלטיהם SECRET ARTS — magic formulas which they utter secretly and in a whisper. Our Rabbis stated that בלטיהם refers to the work of demons, בלהטיהם to witchcraft (Sanhedrin 67b; Exodus Rabbah 9:11).

ויחזק לב פרעה. לוֹמַר עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת אַתֶּם עוֹשִׂים כֵּן; "תֶּבֶן אַתֶּם מַכְנִיסִים לְעָפְרַיִם", עִיר שֶׁכֻּלָּהּ תֶּבֶן, אַף אַתֶּם מְבִיאִין מְכַשְּׁפוּת לְמִצְרַיִם שֶׁכֻּלָּהּ כְּשָׁפִים:

ויחזק לב פרעה AND PHARAOH’S HEART WAS HARDENED so that he said: You are doing this by witchcraft: “You are bringing straw to Afarayim”— a city that is full of straw; thus you bring sorcery to Egypt, a land that is full of sorcery (Menachot 85a; Exodus Rabbah 9:6-7).

גם לזאת. לְמוֹפֵת הַמַּטֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְתַנִּין, וְלֹא לָזֶה שֶׁל דָּם:

גם לזאת [NEITHER DID HE SET HIS HEART] TO THIS ALSO — to the wonder of the staff which was changed into a serpent and also not to that of the blood.

וימלא. מִנְיַן שבעת ימים, שֶׁלֹּא שָׁב הַיְאוֹר לְקַדְמוּתוֹ, שֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ חֹדֶשׁ, וג' חֲלָקִים הָיָה מֵעִיד וּמַתְרֶה בָהֶם (תנחומא):

וימלא AND THERE WAS COMPLETED (the verb is singular) שבעת ימים the number of SEVEN DAYS during which the river did not return to its original condition. For each plague functioned a quarter of a month and for three quarters He warned and cautioned them (Midrash Tanchuma, Vaera 13; Exodus Rabbah 9:12).

ואם מאן אתה. וְאִם סַרְבָן אַתָּה: מאן. כְּמוֹ מְמָאֵן, מְסָרֵב, אֶלָּא כִּנּוּי הָאָדָם עַל שֵׁם הַמִּפְעָל, כְּמוֹ "שָׁלֵו" (איוב ט"ז), "שָׁקֵט" (שופטים י"ח), "סַר וְזָעֵף" (מלכים א כ'):

ואם מאן אתה — AND IF THOU BE A REFUSER. מאן — The word has the same meaning as ממאן, refusing, (the Piel participle) only the difference is that it is a description of a person having reference to the action he always does (i. e. it is an adjective and the full phrase would be איש מאן) similar to שָׁלֵו “a man at ease” (Job 16:12); שָׁקֵט “a man at ease” (Jeremiah 48:11); וְזָעֵף [‎סר] “a man displeased” (1 Kings 20:43), whilst מְמאֵן merely describes the person as refusing at some particular moment.

נגף את כל גבולך. מַכֶּה, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן מַגֵּפָה אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה, וְכֵן "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" (שמות כ"א), אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה, וְכֵן "וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם" (ירמיהו י"ג), "פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ" (תהילים צ"א), "וּלְאֶבֶן נֶגֶף" (ישעיהו ח'):

נגף את כל גבולך I WILL PLAGUE ALL THY BOUNDARIES — נוגף means smiting. So, too, wherever a form from the root נגף occurs, it does not necessarily denote killing but it may mean merely smiting. Similarly, (Exodus 21:22) “and if they hurt (ונגפו) a woman with child”, does not mean they kill (as the context shows); so, too, (Jeremiah 13:16) “and before your feet stumble (יתנגפו)” (i. e. hit against something); (Psalms 91:12) “lest thou dash (תגף) thy foot against a stone”; (Isaiah 8:14) ”and for a stone of stumbling (נגף)‎”.

ועלו. מִן הַיְאוֹר:

ועלו AND THEY SHALL GO UP from the river

בביתך. וְאַחַר כָּךְ בבית עבדיך. הוּא הִתְחִיל בָּעֵצָה תְּחִלָּה, "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ" (שמות א'), וּמִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת:

בביתך — first into thine house and afterwards, בבית עבדיך — into the house of thy servants; he took the first step in counselling evil against Israel, as it is stated (1:9) “He spake to his people, “[Behold, the children of Israel are more numerous and powerful than we]”, and with him, therefore, did punishment begin (cf. Sotah 11a and Exodus Rabbah 10:3).

ובכה ובעמך. בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם נִכְנָסִין וּמְקַרְקְרִין (סוטה י"א):

ובכה ובעמך AND UPON (or in) THEE AND THY PEOPLE [SHALL THE FROGS COME] — they made their way right into their bodies and crowed (Exodus Rabbah 10:3).

ותעל הצפרדע. צְפַרֵדַּע אַחַת הָיְתָה וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָהּ וְהִיא מַתֶּזֶת נְחִילִים נְחִילִים, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (סנהדרין ס"ז). וּפְשׁוּטוֹ יֵשׁ לוֹמַר, שֵׁרוּץ הַצְפַרְדְּעִים קוֹרֵא לְשׁוֹן יְחִידוּת; וְכֵן וַתְּהִי הַכִּנָּם – הָרְחִישָׁה, פדולייר"א בְּלַעַז, וְאַף ותעל הצפרדע – גרינולייר"א בְּלַעַז:

ותעל הצפרדע AND THE FROGS (lit. frog) CAME UP — Really there was only one frog, but when they struck at it, it was split into many swarms. This is a Midrashic explanation of the usage of the singular noun here (cf. Sanhedrin 67b; Exodus Rabbah 10:4). But as a literal explanation one must say that the swarm of the frogs is denoted by the singular form. Similar is, (v. 14) “and there was the כנם” — the swarm of insects, in old French pedulier; i. e. a swarm of lice. So, too, here, ותעל הצפרדע means: and there came up a grenouillière (old French) i. e. a swarm of frogs.

התפאר עלי. כְּמוֹ "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" (ישעיהו י') – מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, ונטי"ר בְּלַעַז. וְכֵן הִתְפָּאֵר עָלַי – הִשְׁתַּבֵּחַ לְהִתְחַכֵּם וְלִשְׁאֹל דָּבָר גָּדוֹל, וְלוֹמַר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ:

התפאר עלי GLORY OVER ME — Similar is, (Isaiah 10:15) “Should the axe יתפאר against him that heweth therewith” i. e. should it boast, saying “I am greater than thou”; old French vanter. Therefore התפאר means pride yourself on showing your cleverness and on asking of me a difficult matter asserting that I shall be unable to do it.

למתי אעתיר לך. אֶת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרִי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי" אַעְתִּיר, הָיָה מַשְׁמָע מָתַי אֶתְפַּלֵּל, עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמָע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע עָלַי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ: אעתיר, העתירו, והעתרתי. וְלֹא נֶאֱמַר אֶעְתַּר, עִתְרוּ, וְעָתַרְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן עתר הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא, וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר אַרְבֶּה, הַרְבּוּ, וְהִרְבֵּיתִי, לְשׁוֹן מַפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים; וְאָב לְכֻלָּם "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל ל"ה) – הִרְבֵּיתֶם:

למתי אעתיר FOR WHAT PERIOD SHALL I ENTREAT FOR THEE — With reference to the entreaty which I shall make to-day regarding the destruction of the frogs, by what period do you wish that they should be destroyed, and you will see whether I can carry out my promise by the time which you will set me. If the text said מתי אעתיר (without ל), it would signify “when shall I pray?” but now that it is said למתי, it signifies I will pray to-day for you that the frogs should be destroyed by the time which you will set for me. Tell me, then, by what day you wish that they shall be destroyed. The words here, אעתיר and העתירו (v. 4) and העתרתי (v. 25) are Hiphil forms, and it does not say אֶעְתַּר and עִתְרוּ and וְעָתַרְתִּי (Kal forms) because wherever the root עתר is used it denotes to pray much (more lit. Rashi’s words signify “to multiply praying”, “to make much praying”), and just as one says אַרְבֶּה and הַרְבּוּ and וְהִרְבֵּתִי which all have the meaning of “causing an action to happen” (in this case, causing a thing to be much — our Hiphil conjugation), so one says אַעְתִּיר and הַעְתִּירוּ and וְהֵעְתַּרְתִּי “I increase”, “increase ye” and “I will increase” i. e. I will increase words. The passage which serves as evidence of the meaning of all these words is (Ezekiel 35:13) “וְהֵעְתַּרְתֶּם your words against Me” — which can only mean “Ye have multiplied” (being a transitive verb; cf. Rashi on Genesis 25:21).

ויאמר למחר. הִתְפַּלֵּל הַיּוֹם, שֶׁיִּכָּרְתוּ לְמָחָר:

ויאמר למחר AND HE SAID, FOR TO-MORROW — He said: Pray to-day that they may be destroyed by to-morrow.