תי״ג
א׳דין המערב לרבים. ובו סעיף אחד:המערב לרבים משלו אומר הרי עירוב זה בשביל כל בני העיר ובלבד שיהא בו מזון ב' סעודות לכל אחד וכל מי שירצה יסמוך עליר וצריך לזכות להם ע"י אחר הראוי כמו בעירובי חצירות (וע"ל סי' שס"ו ס"י) וצריך להודיעם וכל מי שהודיעו מבע"י אפי' לא גמר בלבו לסמוך עליו מבעוד יום אלא לאחר שחשכה הוי עירוב אבל אם לא הודיעו מבע"י אינו יכול לסמוך עליו לאחר שתחשך וכן מי שהניח עירוב לכל שבתות השנה ואמר איזה מהם שארצה אלך ואסמוך עליו אע"פ שלא גמר בלבו עד למחר יכול לסמוך עליו וכן מי ששמע שיש לחכם לבא ואינו יודע לאיזה רוח והניח ב' עירובים ואמר לאותו צד שיבא החכם יקנה לי עירוב לרוח שבא לו החכם קנה לו או אמר אם לא יבא כלל אהיה כבני עירי או אם יבאו שנים למקום שארצה אלך הכל לפי תנאו וכן אם אמר לשנים או לשלשה הריני מערב על איזה מכם שארצה אע"פ שלא בירר את מי רצה עד שתחשך הוי עירוב:
1Laws of one who makes an eruv for many. Contains one sectionOne who makes an eruv for many from his own food says "this eruv is for all the townspeople, and whoever wishes may rely on it" — provided it contains two meals' worth for each person. He must transfer ownership to them through another suitable person, as with eruv of courtyards (see above Siman 366, section 10), and he must inform them. Whoever he informed before Shabbat — even if that person did not resolve in his mind to rely on it while it was still day but only after nightfall — it is a valid eruv. But if he did not inform him before Shabbat, he cannot rely on it after nightfall. Similarly, one who placed an eruv for all the Shabbatot of the year and said "whichever one I choose I will go and rely on it" — even if he did not resolve in his mind until the next day, he may rely on it. Similarly, one who heard that a scholar was coming and did not know from which direction, and placed two eruvs and said "whichever direction the scholar comes from, that eruv shall take effect for me" — the eruv in the direction the scholar came from takes effect. Or if he said "if he does not come at all I will be like the townspeople," or "if two scholars come I will go wherever I wish" — everything follows his condition. Similarly, if he said to two or three people "I hereby make an eruv for whichever of you I choose" — even if he did not specify whom he chose until nightfall, it is a valid eruv.
תי״ד
א׳שלא לערב אלא מדעתו. ובו ב סעיפים:אין מערבין עירובי תחומין לאדם אלא לדעתו שמא אינו רוצה לערב באותו רוח שרצה זה חוץ מבנו ובתו הקטנים אפי' אינם סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו הכנענים. ואפי' מחו בו שלא לערב עליו ואפי' עירבו הם עירוב אחר אינו כלום אבל בנו ובתו הגדולים אפי' סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו העברים ואשתו אינו מערב עליהם אלא מדעתם ואם עירב עליהם ושמעו ושתקו ולא מיחו יוצאים בעירובו אבל אם מיחו בו או שעירבו הם עירוב אחר לעצמם אין עירובו עירוב להם:
1That one may only make an eruv with someone's knowledge. Contains 2 sectionsOne may not make an eruv of boundaries for a person without his knowledge, since perhaps he does not wish to make an eruv in the direction this one chose — except for his minor son and daughter even if they do not eat at his table, and his Canaanite manservant and maidservant, even if they protested against making the eruv for them and even if they made another eruv themselves, it is void. But for his adult son and daughter even if they eat at his table, his Hebrew manservant and maidservant, and his wife — he may only make an eruv with their knowledge. If he made an eruv for them and they heard and were silent and did not protest, they may use his eruv. But if they protested or made another eruv for themselves, his eruv is not valid for them.
ב׳קטן בן שש שנים או פחות יוצא בעירוב אמו ואין צריך להניח עליו מזון שני סעודות לעצמו:
2A child of six years or younger goes out by virtue of his mother's eruv, and one need not place two meals' worth of food for him separately.