רל״ה
ד׳הקורא קריאת שמע של ערבית אחר שעלה עמוד השחר קודם הנץ (פירוש יציאת החמה מענין הנצו הרימונים) החמה לא יצא ידי חובתו אלא א"כ היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהן ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה: הגה אבל שאר הברכות דהיינו שנים שלפני קריאת שמע וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו אומר (טור ומרדכי והגהות מיימוני וע"ל סי' נ"ח סעיף ה'):
רל״ו
א׳דין ברכות ק"ש של ערבית. ובו ד סעיפים:בערב מברך שתים לפני ק"ש ושתים לאחריה:
1In the evening, we make two blessings before the recitation of Shema, and two after it.
ב׳אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה ומיהו מה שמכריז ש"צ ר"ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק: הגה וע"ל סי' ס"ט. ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו' ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י"ח וע"כ ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה:
2One should not talk between the blessing about redemption (ge'ulah) in the evening and the Amidah; even those who routinely say 18 verses and "yir'u eineinu" should not pause between that paragraph and the Amidah. What about when the reader announces Rosh Chodesh [so people can remember to say ya'aleh ve'yavo] between Kaddish and the evening Amidah? This is not a pause, since it is a requirement for the Amidah; and thus, one could also say that Barekhu, to exempt one who did not hear it, wouldn't be considered a pause either. REMA: "See above in section 69. I have seen sticklers who stand while saying the 18 verses of "barukh adonai le'olam" etc. (Ps. 89:53). This is a nice custom because it was set in place of the 18 blessings [of the Amidah], and thus one should stand for them like they do for the Amidah."