קנ״ג
ט״ואין אדם יכול לאסור חלקו מב"ה ולא מהספרים ואם אסר אינו כלום:
15A man may not forbid his section of the synagogue, nor of the scrolls [to others]. And if he forbids [them], it is nothing (ineffective).
ט״זמי שהשאיל ביתו לב"ה ויש לו מריבה עם אחד מהקהל אינו יכול לאסרה אא"כ יאסרנו לכל הקהל כאחד: הגה ודוקא שהשאיל תחלה סתם אבל אם התנה מתחלה שכל זמן שירצה למחות יהא בידו למחות או שלא השאיל להם בפירוש אלא הניחם ליכנס לביתו הרשות בידו למחות כמו שירצה: (מהר"ם פאדווא סי' פ"ה):
16[In the case of] a person that lent his house for a synagogue and has a dispute with another congregant - he cannot forbid that person [from entering], unless he forbids the whole congregation. Rem"a: And that is specifically when he lent it from the outset without conditions. But if he stipulated from the outset that anytime that he will want to protest, he will have the right to protest (prevent someone's entrance), or if he he did not explicitly lend [it] to them, but rather just allowed them to enter his house, he has the right to protest as he wishes (Mahara"m Padua, Section 85)
י״זמי שהיה בביתו ב"ה ימים רבים אין הצבור רשאים לשנותו בבית אחר:
17[Regarding] someone who had a synagogue in his house for a long time - the community is not permitted to move it to another house.