Chumashחומש

האזינו השמים. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן ותשמע הארץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:

האזינו השמים HEAR YE HEAVENS that I warn Israel, and be ye witnesses to this matter; for so I have told them that ye will be witnesses (cf. Rashi on Deuteronomy 31:28). Similar is the meaning of ותשמע הארץ (i.e. the verb has the force of an imperative: AND LET THE EARTH HEAR). And why did He call heaven and earth as witnesses against them? Moses thought: “I am a being of flesh and blood (mortal); tomorrow I shall be dead. If the Israelites will once say, ‘We have never accepted the covenant’, who can come and refute them?” Therefore he called heaven and earth as witnesses against them — witnesses that endure forever (Sifrei Devarim 306:15). And a further reason was that if they should act worthily, the witnesses might come and give them their reward: the vine might yield its fruit, the ground give its increase, the heaven bestow its dew; while if they should act sinfully, the hand of the witnesses might first be against them (Rashi uses a phrase similar to that used of human witnesses; cf. e.g. Deuteronomy 13:10): “and He will restrain the heaven, that there be no rain, and the earth will not give its increase; and you shall perish quickly” (Deuteronomy 11:17) — through the attacks of other nations (Tanchuma 5:10:1).

יערף כמטר לקחי. זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ — שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כְּמָטָר זֶה שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם (עי' ספרי); כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר:

יערף כמטר לקחי MY DOCTRINE DROPPETH AS RAIN — This is the evidence that ye will have to give: that in your presence I declare that the Torah which I gave to Israel (לקחי) is life to the world as the rain which is life to the world (cf. Sifrei Devarim 306:17) — even as the heavens drop down dew and rain.

יערף. לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס"ה) "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן", (דברים ל"ג) "יַעַרְפוּ טָל":

יערף means, IT DROPS. Similar is (Psalms 65:12) “[And thy paths] drop fatness” (ירעפון, where רעף = ערף); (Deuteronomy 33:28) “[also his heavens] shall drop down (יערפו) dew”.

תזל כטל. שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּטָר יֵשׁ בּוֹ עֲצָבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְרָכִים וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי):

תזל כטל IT FLOWS AS THE DEW in which everybody rejoices. He adds this because rain involves annoyance to some people, as, for instance, to those on a journey, or a man whose pit (the pit into which the wine flows when the grapes are being pressed) is full of wine (which thus becomes spoiled) (Sifrei Devarim 306:17).

כשעירם. לְשׁוֹן רוּחַ סְעָרָה, כְּתַרְגּוּמוֹ "כְּרוּחֵי מִטְרָא", מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִים אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן:

כשעירים — This word has the same meaning as in (Psalms 148:8) “stormy (סערה) wind” (the ס and ש interchanging), as the Targum has it: כרוחי מטרא “like winds that bring rain”. How is it with the winds? They strengthen the herbage and promote their growth! So, too, the words of the Torah promote the moral growth of those who study them (Sifrei Devarim 306:18).

וכרביבים. טִפֵּי מָטָר. נִרְאֶה לִי עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כְּחֵץ נִקְרָא רְבִיב, כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר "רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כ"א):

וכרביבים — these are DROPS OF RAIN. It seems to me that it (the rain) is called רביב because it shoots down like an arrow, just as you say, (i.e. just as the text reads) (Genesis 21:20) “A shooter (רבה) with the bow”.

דשא. ארברי"ץ, עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְיֶרֶק:

דשא — herbaries in old French. English herbage — the vesture of the ground when it is covered with vegetation (greens).

עשב. קֶלַח אֶחָד קָרוּי עֵשֶׂב, וְכָל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי עֵשֶׂב:

עשב HERB — a single stalk is called עשב and similarly each species of herbs by itself is called עשב (whilst דשא denotes vegetation in general). (Cf. Rashi on Genesis 1:11 and Note thereon).

כי שם ה' אקרא. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ (ויקרא כ"ג) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הבו גדל לאלהינו וּבָרְכוּ שְׁמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (עי' ספרי; מכילתא שמות י"ג; ברכות כ"א; תענית ט"ז):

כי שם ה' אקרא WHEN I SHALL CALL THE NAME OF THE LORD [ASCRIBE YE GREATNESS UNTO OUR GOD] — You see, כי is here used in the meaning of “when”, similar to (Leviticus 23:10) “When (כי) ye come into the land”. The meaning is: when I proclaim and mention the Name of the Lord, YE ASCRIBE GREATNESS TO OUR GOD and bless His name. From here they (the Rabbis) derived the law that people make the response, “Blessed be the Name of His glorious Kingdom for ever and ever", after the recital of a Benediction in the Temple (Sifrei Devarim 306:37; Berakhot 21a; Taanit 16b).

הצור תמים פעלו. אַעַ"פִּ שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תמים פעלו:

הצור תמים פעלו THE ROCK, HIS WORK IS PERFECT — Although He is strong (הצור!) yet when He brings punishment upon those who transgress His will, He does not bring it in a flood of anger, but in deliberate judgment, because תמים פעלו HIS WORK IS PERFECT.

אל אמונה. לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְאַעַ"פִּ שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו:

אל אמונה A GOD OF FAITHFULNESS — faithful to recompense the righteous their righteousness in the world to come; and even though He defers their recompense, in the end He will prove faithful (אמן) to His promise.

ואין עול. אַף לָרְשָׁעִים מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (עי' ספרי):

ואין עול AND WITHOUT INJUSTICE — even to the wicked He pays the reward for their meritorious deeds, but in this world (Sifrei Devarim 307:11; cf. Rashi on Deuteronomy 7:10).

צדיק וישר הוא. הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכָךְ רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם, צדיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת וישר הוא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ:

צדיק וישר הוא — The meaning is: All acknowledge His judgment to be just (צדיק), and this is befitting and right of them (ישר), i.e., He is declared צדיק by the mouth of men, וישר, and it is right for them to declare Him צדיק, as righteous.

שחת לו וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ, "חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ":

שחת לו — Take it as the Targum has it: חבילו להון לא לה “Corruption is theirs, not His”.

בניו מומם. בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם:

בניו מומם HIS CHILDREN, THEIR FAULT — i.e., they were His children, and the corruption which they wrought is their fault.

בניו מומם. מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ:

בניו מומם means: it was the fault of His children not His fault.

דור עקש. עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":

דור עקש means, [A] CROOKED AND PERVERTED [GENERATION]. עקש has the same meaning as the verb in (Micah 3:9) “and pervert (יעקשו) all equity”. In Mishnaic Hebrew we have (Chullin 56a): a weasel whose teeth are bent and crooked (עקושות).

ופתלתל. אנטורט"ילייש, כַּפְּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל; פְּתַלְתֹּל מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ "יְרַקְרַק" "אֲדַמְדָּם" (ויקרא י"ג) "סְחַרְחַר" (תהילים ל"ח), "סְגַלְגַּל" (תרגום יונתן מלכים א ז'):

ופתלתל entortille in old French, Engl, twisted: like a thread (פתיל), which one twines and twists round the central strand. The word פתלתל is of the “doubled” words (in which the two last letters are the same), like (Leviticus 13:49): ירקרק. אדמדם; (Psalms 38:31): סחרחר; (‎1 Kings 7:23; Targum Jonathan on): סגלגל‎.

הלה' תגמלו זאת. לְשׁוֹן תֵּמָהּ, וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת?

הלה׳ תגמלו זאת DO YOU THUS REQUITE THE LORD? — This Is an expression of astonishment: Do you mean to grieve Him Who has the power to punish you, and Who has bestowed all these favours upon you?

עם נבל. שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם:

עם נבל A FOOLISH PEOPLE — i.e., a people that has forgotten all that has been done to them,

ולא חכם. לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרַע:

ולא חכם AND NOT WISE to consider what will result from their actions, viz., that it is in His power to do them good or evil according to their actions (cf. Siphre).

הלוא הוא אביך קנך. שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶּנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַקָּנָה:

הלא הוא אביך קנך IS NOT HE THY FATHER קנך? The last word may mean: Who has acquired (קנה) thee, or, Who has placed thee (more lit., made thee nest, קנן) in a nest of rocks and in strong ground, or. Who has fitted you out (תקן) with everything that will benefit you.

הוא עשך. אֻמָּה בָּאֻמּוֹת:

הוא עשך HE HATH MADE THEE a nation among the nations of the world,

ויכננך. אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָסִיס וְכַן — מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים וּמִכֶּם מְלָכִים, כְּרַךְ שֶׁהַכֹּל בּוֹ (ספרי; חולין נ"ו):

ויכננך AND HATH ESTABLISHED THEE afterwards on every kind of firm base and foundation (כן) (i.e. made you self-contained): out of your midst come your priests, out of your midst your Levites, and out of your midst your kings — a city in which is everything (Sifrei Devarim 309:7; Chullin 56b).