כ״ו
ג׳אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
3If you follow My laws and faithfully observe My commandments,
אם בחקתי תלכו. יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (ספרא):
אם בחקתי תלכו IF YE WALK IN MY ORDINANCES — One might think that this denotes the fulfilment of the commandments; but when Scripture states “and ye shall keep My commandments and do them”, it is plain that in this passage there is mentioned the “fulfilment of the commands”. How then must I explain אם בחקתי תלכו? As an admonition that you should study the Torah laboriously (Sifra, Bechukotai, Section 1 1-2)
ואת מצותי תשמרו. הֱווּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנָת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (דברים ה'):
ואת מצותי תשמרו AND TAKE HEED OF MY COMMANDMENTS — Study the Torah laboriously with the intention to take heed and to fulfil its teachings, as it is said, (Deuteronomy 5:1) “and ye shall learn them and take heed to do them".
ד׳וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
4I will grant your rains in their season, so that the earth shall yield its produce and the trees of the field their fruit.
בעתם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָצֵאת, כְּגוֹן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת (ספרא; תענית כ"ג):
בעתם [THEN I WILL GIVE YOU RAIN] IN ITS SEASON — i. e. at times when the rain is “seasonable”, at such moments when people do not usually go out on journeys, as, for instance, in the nights preceding the Sabbaths (Friday nights) (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 1; cf. Taanit 23a).
ועץ השדה. הֵן אִילָנֵי סְרָק, וַעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (ספרא):
ועץ השדה AND THE TREES OF THE FIELD [SHALL YIELD THEIR FRUIT] — This refers to the wild trees; and even these will bear fruits in future (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 6).
ה׳וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
5Your threshing shall overtake the vintage, and your vintage shall overtake the sowing; you shall eat your fill of bread and dwell securely in your land.
והשיג לכם דיש את בציר. שֶׁיְּהֵא הַדַּיִשׁ מְרֻבֶּה, וְאַתֶּם עֲסוּקִים בּוֹ עַד הַבָּצִיר, וּבַבָּצִיר תַּעַסְקוּ עַד שְׁעַת הַזֶּרַע (ספרא):
והשיג לכם דיש את בציר AND YOUR THRESHING SHALL REACH UNTO THE VINTAGE — This means that there will be plenty of threshing-work so that you will be busy with it till the vintage, and with the vintage you will be busy till the time of sowing (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 7).
ואכלתם לחמכם לשבע. אוֹכֵל קִמְעָא וְהוּא מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו:
ואכלתם לחמכם לשבע AND YE SHALL EAT YOUR BREAD TO THE FULL — This means, one will eat only a little and it will become blessed in his bowels (will fully satisfy him) (Sifra, Bechukotai, Chapter 1 7; cf. Rashi on Leviticus 25:19).