ז׳
א׳כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃
1When the ETERNAL your God brings you to the land that you are about to enter and possess, and dislodges many nations before you—the Hittites, Girgashites, Amorites, Canaanites, Perizzites, Hivites, and Jebusites, seven nations much larger than you—
ונשל. לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה וְהַתָּזָה, וְכֵן "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים י"ט):
ונשל This is an expression denoting casting away, and throwing to a distance, and similar is, (Deuteronomy 19:5) “and the iron flies off" (ונשל).
ב׳וּנְתָנָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם׃
2and the ETERNAL your God delivers them to you and you defeat them, you must doom them to destruction: grant them no terms and give them no quarter.
ולא תחנם. לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר "כַּמָּה נָאֶה גוֹי זֶה". דָּבָר אַחֵר, לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (עבודה זרה כ'):
ולא תחנם means, THOU SHALT NOT ASCRIBE GRACE (חן) TO THEM: it is forbidden to a person to say “How beautiful is this heathen”. Another explanation: thou shalt not grant them a חניה, an encampment (a settlement) in the land (Avodah Zarah 20a).
ג׳וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃
3You shall not intermarry with them: do not give your daughters to their sons or take their daughters for your sons.
ד׳כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהֹוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃
4For they will turn your children away from Me to worship other gods, and GOD’s anger will blaze forth against you, promptly wiping you out.
כי יסיר את בנך מאחרי. בְּנוֹ שֶׁל גוֹי כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתְּךָ יָסִיר אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִתְּךָ מֵאַחֲרַי, לִמְּדָנוּ שֶׁבֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַגּוֹי קָרוּי בִּנְךָ, אֲבָל בֶּן בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה אֵינוֹ קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר עַל בִּתּוֹ לֹא תִקַּח כִּי תָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי:
כי יסיר את בנך מאחרי FOR HE WILL TURN AWAY THY SON FROM FOLLOWING ME — i.e., the son of the heathen when he marries thy daughter, will turn away thy son (grandson) whom thy daughter will bear unto him from following Me. This teaches us, that thy daughter's son who is born of a heathen is termed thy son, but thy son’s son, who is born of a heathen woman, is not termed thy son, but her son, for, you see, in regard to the statement: “his daughter thou shalt not take [to thy son]" it does not add “For she will turn away thy son (grandson) from following Me" (Yevamot 23a).
ה׳כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃
5Instead, this is what you shall do to them: you shall tear down their altars, smash their pillars, cut down their sacred posts,asacred posts Used in worship of the goddess Asherah. and consign their images to the fire.
מזבחתיהם. שֶׁל בִּנְיָן:
מזבחתיהם — a מזבח is something built up of several stones,
ומצבתם. אֶבֶן אַחַת:
ומצבתם — alludes to a single stone (cf. Rashi on Deuteronomy 12:3).
ואשירהם. אִילָנוֹת שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָן:
ואשירהם — Trees which they worship (Avodah Zarah 48a).
ופסיליהם. צְלָמִים:
ופסליהם — These are images.
ו׳כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
6For you are a people consecrated to the ETERNAL your God: of all the peoples on earth, the ETERNAL your God chose you to be the treasured one.bthe treasured one Lit. “for Him a people of treasure.”
ז׳לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃
7It is not because you are the most numerous of peoples that GOD grew attached to you and chose you—indeed, you are the smallest of peoples;
לא מרבכם. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חשק … בכם
לא מרבכם NOT ON ACCOUNT OF YOUR BEING [MORE] NUMEROUS — This is to he understood according to its plain sense. But its Midrashic explanation (taking לא מרבכם in the sense of “not because you are great") is: Because you do not regard yourselves as great when I shower good, upon you, therefore חשק … בכם DID [THE LORD] DELIGHT IN YOU
כי אתם המעט – הַמְמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י"ח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁאָמְרוּ (שמות ט"ז) "וְנַחְנוּ מָה", לֹא כִנְבוּכַדְנֶאצַּר שֶׁאָמַר (ישעיהו י"ד) "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", וְסַנְחֵרִיב (שם ל"ו) שֶׁאָמַר "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת", וְחִירָם שֶׁאָמַר (י"ח כ"ח) "אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (חולין פ"ט):
כי אתם המעט FOR YOU ARE LITTLE — you regard yourselves as small, as, e.g., Abraham did who said, (Genesis 18:27) “For I am dust and ashes", and as, e.g., Moses and Aaron did who said, (Exodus 16:7) “And we, what are we?". Not as Nebuchadnezzar who said, (Isaiah 14:14) “I will be like the Most High", and Sennacherib who said, (Isaiah 36:20) “Who are they among all the gods of these countries [that have delivered their countries out of my hand?]", and Hiram who said, (Er. 28:2), “I am a god, I sit in the seat of God" (Chullin 89a).
כי אתם המעט. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא:
כי אתם המעט — Here you have the word כי used in the sense of “because".
ח׳כִּי֩ מֵאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃
8but it was because GOD favored you and kept the oath made to your fathers that GOD freed you with a mighty hand and rescued you from the house of bondage, from the power of Pharaoh king of Egypt.
כי מאהבת ה'. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא – לא מרבכם חשק ה' בכם, אֶלָּא מאהבת ה' אתכם:
כי מאהבת — Here, however, you have the word כי used in the sense of “but": NOT ON ACCOUNT THAT YE WERE MORE NUMEROUS … DID GOD DELIGHT IN YOU … BUT ON ACCOUNT OF THE LORD'S LOVE TO YOU.
ומשמרו את השבעה. מֵחֲמַת שָׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה:
ומשמרו את השבועה means, on account of His keeping the oath.
ט׳וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃
9Know, therefore, that only the ETERNAL your God is God, the steadfast God who keeps this covenant faithfully to the thousandth generation of those who show love and keep the commandments,
לאלף דור. וּלְהַלָּן (דברים ה') הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים". כָּאן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, הוּא אוֹמֵר לאלף, וּלְהַלָּן שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי, הוּא אוֹמֵר לַאֲלָפִים (סוטה ל"א):
לאלף דור TO A THOUSAND GENERATIONS — But elsewhere (5:10) it states: to thousands of generations! The explanation is: Here where it is connected with (refers to) "those who keep His commandments" it states that God's grace is extended to a thousand generations; but there where it is associated with "those who love Him" it states that it is extended to thousands of generations (Sotah 31a);
לאהביו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה:
לאהביו are those who do the commandments out of love.
ולשמרי מצותיו. אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה:
ולשמרי מצותיו are those who do them out of fear.
י׳וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
10but who instantly requites with destruction those who are disloyal—never slow with those who are disloyal, but requiting them instantly.
ומשלם לשנאיו אל פניו. בְּחַיָּיו מְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ הַטּוֹב, כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא:
ומשלם לשנאיו אל פניו AND HE REPAYETH THEM THAT HATE HIM TO THEIR FACE [IN ORDER TO MAKE THEM PERISH] — i.e. during their lifetime (cf. Rashi on Genesis 11:28 s. v. על פני) he repayeth them their good recompense, in order to banish them from the future world (cf. Onkelos).
י״אוְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃ {פ}
11Therefore, observe faithfully the Instruction—the laws and the rules—with which I charge you today.
היום לעשותם. וּלְמָחָר, לָעוֹלָם הַבָּא, לִטֹּל שְׂכָרָם (עירובין כ"ב):
היום לעשותם [WHICH I COMMANDED THEE] TO-DAY TO DO THEM — to do them to-day, but only in the time to come — in the future world — to receive the reward for them (Eruvin 22a).