י״ג
א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
1GOD spoke to Moses, saying,
ב׳שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
2“Send agents to scout the land of Canaan, which I am giving to the Israelite people; send someone from each of their ancestral tribes, each one a chieftain among them.”
שלח לך אנשים. לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם? לְפִי שֶׁלָּקְתָה עַל עִסְקֵי דִבָּה, שֶׁדִּבְּרָה בְאָחִיהָ, וּרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר (תנחומא):
שלח לך אנשים SEND THOU MEN — Why is the section dealing with the spies put in juxtaposition with the section dealing with Miriam’s punishment? To show the grievousness of the spies’ sin: because she (Miriam) was punished on account of the slander which she uttered against her brother, and these sinners witnessed it and yet they did not take a lesson from her (Midrash Tanchuma, Sh'lach 5).
שלח לך. לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ, אִם תִּרְצֶה שְׁלַח; לְפִי שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" וְגוֹ' (דברים א'), וּמֹשֶׁה נִמְלַךְ בִּשְׁכִינָה, אָמַר, אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם" וְגוֹ' (שמות ג'), חַיֵּיהֶם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת בְּדִבְרֵי מְרַגְּלִים, לְמַעַן לֹא יִירָשׁוּהָ (תנחומא):
שלח לך SEND THEE (more lit., for thyself) — i.e. according to your own judgement: I do not command you, but if you wish to do so send them. — God said this because the Israelites came to Moses and said. “We will send men before us etc.”, as it is said, (Deuteronomy 1:22): “And you approached me, all of you, [saying, We will send men, etc.]”, and Moses took counsel with the Shechinah (the Lord), whereupon He said to them, I have told them long ago that it (the land) is good, as it is said, (Exodus 3:17): “I will bring you up out of the affliction of Egypt … [unto a land flowing with milk and honey]”. By their lives! I swear that I will give them now an opportunity to fall into error through the statements of the spies, so that they should not come into possession of it (the land) (Sotah 34b; cf. also Rashi on Sotah 34b:8 מדעתך and Midrash Tanchuma, Sh'lach 5).
ג׳וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
3So Moses, by GOD’s command, sent them out from the wilderness of Paran—all of them being men of consequence, leaders of the Israelites.
על פי ה'. בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁלֹּא עִכֵּב עַל יָדוֹ:
'על פי ה With His consent; i.e. that He did not prevent him from doing so. ...
כלם אנשים. כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ:
כלם אנשים ALL OF THEM WERE MEN — Wherever the term אנשים, “men”, is used in Scripture it is a term denoting worthiness. These men, [though they later sinned] but at that time [when they were appointed] they were worthy men.
ד׳וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃
4And these were their names:From the tribe of Reuben, Shammua son of Zaccur.
ה׳לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃
5From the tribe of Simeon, Shaphat son of Hori.
ו׳לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃
6From the tribe of Judah, Caleb son of Jephunneh.
ז׳לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃
7From the tribe of Issachar, Igal son of Joseph.
ח׳לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃
8From the tribe of Ephraim, HoseaaHosea Or “Hoshea.” son of Nun.
ט׳לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃
9From the tribe of Benjamin, Palti son of Rafu.
י׳לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃
10From the tribe of Zebulun, Gaddiel son of Sodi.
י״אלְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃
11From the tribe of Joseph, namely, the tribe of Manasseh, Gaddi son of Susi.
י״בלְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃
12From the tribe of Dan, Ammiel son of Gemalli.
י״גלְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃
13From the tribe of Asher, Sethur son of Michael.
י״דלְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וׇפְסִֽי׃
14From the tribe of Naphtali, Nahbi son of Vophsi.
ט״ולְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃
15From the tribe of Gad, Geuel son of Machi.
ט״זאֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
16These are the names of the men whom Moses sent to scout the land; but Moses changed the name of HoseabHosea Or “Hoshea.” son of Nun to Joshua.
ויקרא משה להושע וגו'. הִתְפַּלֵּל עָלָיו יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים (סוטה ל"ד):
ויקרא משה להושע וגו׳ AND MOSES CALLED HOSHEA [THE SON OF NUN JEHOSHUA] — By giving him this name יהושע which is a compound of יה and הושע “God may save”, he in effect prayed for him: “May God save you from the evil counsel of the spies” (Sotah 34b).
י״זוַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃
17When Moses sent them to scout the land of Canaan, he said to them, “Go up there into the Negeb and on into the hill country,
עלו זה בנגב. הוּא הָיָה הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה, וְאַ"כַּ מַרְאִים אֶת הַשֶּׁבַח (תנחומא):
עלו זה בנגב GO UP THIS WAY SOUTHWARD — It (the South) was the worst part of the Land of Israel. He bid them spy this out first because such is the way of merchants: they show a prospective purchaser the inferior goods first, and afterwards they show the best (Midrash Tanchuma, Sh'lach 6).
י״חוּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃
18and see what kind of country it is. Are the people who dwell in it strong or weak, few or many?
את הארץ מה הוא. יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין:
את הארץ מה הוא AND SEE THE LAND; WHAT IT IS — There are countries which rear strong people and there are countries which rear weak people; there are such as produce a large population and there are such as produce a small population (Midrash Tanchuma, Sh'lach 6).
החזק הוא הרפה. סִימָן מָסַר לָהֶם: אִם בִּפְרָזִים יוֹשְׁבִין, חֲזָקִים הֵם, שֶׁסּוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם, וְאִם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת הֵם יוֹשְׁבִין חַלָּשִׁים הֵם (שם):
החזק הוא הרפה WHETHER THEY ARE STRONG OR WEAK — He gave them a sign: if they live in open cities they are strong, since they evidently rely on their own strength, but if they live in fortified cities they are weak (Midrash Tanchuma, Sh'lach 6).
י״טוּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃
19Is the country in which they dwell good or bad? Are the towns they live in open or fortified?
הבמחנים. תַּרְגּוּמוֹ "הַבְפַצְחִין", כְּרַכִּין פְּצוּחִין וּפְתוּחִין מֵאֵין חוֹמָה:
הבמחנים — The Targum rendering is: “whether in open places” i.e. in cities open and exposed — without a wall.
הטובה הוא. בְּמַעְיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת טוֹבִים וּבְרִיאִים:
הטובה הוא WHETHER IT IS GOOD, through possessing springs and other good and healthy supplies of water.
כ׳וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃
20Is the soil rich or poor? Is it wooded or not? And take pains to bring back some of the fruit of the land.”—Now it happened to be the season of the first ripe grapes.
היש בה עץ. אִם יֵשׁ בָּהֶם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ (עי' בבא בתרא ט"ו):
היש בה עץ WHETHER THERE ARE TREES IN IT [OR NOT] — i.e. whether there is a righteous man amongst them who will protect them by his merits (cf. Bava Batra 15a).
בכורי ענבים. יָמִים שֶׁהָעֲנָבִים מִתְבַּשְּׁלִין בְּבִכּוּר:
בכורי ענבים — [AND THE DAYS WERE THE DAYS OF] THE FIRSTLING OF THE GRAPES — i.e. the days when the grapes were ripening at its early stage of growth.