ל׳
א׳וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
1You shall make an altar for burning incense; make it of acacia wood.
מקטר קטרת. לְהַעֲלוֹת עָלָיו קִטּוּר עֲשַׁן סַמִּים:
מקטר קטרת FOR THE BURNING OF INCENSE — to raise smoke (קיטור) on it, viz., the smoke of incense.
ב׳אַמָּ֨ה אׇרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רׇחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃
2It shall be a cubit long and a cubit wide—it shall be square—and two cubits high, its horns of one piece with it.
ג׳וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
3Overlay it with pure gold: its top, its sides round about, and its horns; and make a gold molding for it round about.
את גגו. זֶה הָיָה לוֹ גַּג, אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנִיָּתָן:
את גגו THE ROOF THEREOF — This altar had a top but the altar of burnt-offering had no top, but they filled in the hollow space enclosed by its sides with earth wherever they encamped (cf. Mekhilta).
זר זהב. סִימָן הוּא לְכֶתֶר כְּהֻנָּה:
זר זהב A CROWN OF GOLD — an emblem of the crown of priesthood (Yoma 72b).
ד׳וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃
4And make two gold rings for it under its molding; make them on its two side walls, on oppositeaopposite Lit. “its two.” sides. They shall serve as holders for poles with which to carry it.
צלעתיו. כָּאן הוּא לְשׁוֹן זָוִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל שְׁנֵי צִדָּיו – עַל שְׁתֵּי זָוִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי צִדָּיו:
צלעתיו Here this word must signify “corners” (not “sides” as Rashi explains in Exodus 25:12), as it is translated in the Targum, since it is stated afterwards, על שני צדיו, “upon the two sides of it”, so that the phrases mean, “the two corners that are on its two sides”.
והיה. מַעֲשֵׂה הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה:
והיה (lit., “and it shall be”, not “they shall be”) — i. e. the making of these rings (this ring-work) shall be (shall serve) —
לבתים לבדים. בַּיִת תִּהְיֶה הַטַּבַּעַת לַבַּד:
לבתים לבדים FOR PLACES FOR THE STAVES — i.e. the ring shall serve as a place for the stave (cf. Rashi on Exodus 25:27).
ה׳וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
5Make the poles of acacia wood, and overlay them with gold.
ו׳וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃
6Place it in front of the curtain that is over the Ark of the Pact—in front of the cover that is over the Pact—where I will meet with you.
לפני הפרכת. שֶׁמָּא תֹאמַר מָשׁוּךְ מִכְּנֶגֶד הָאָרוֹן לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם, תַּ"לֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ:
לפני הכפרת BEFORE THE PARTITION VEIL — But this vail was drawn across the entire width of the Tabernacle, and you may perhaps say that the altar was not to be placed exactly before (exactly in a straight line with) the Ark but might be withdrawn from the straight line to the North or to the south since in that position, too, it would be before the partition vail; therefore it states further, “before the covering of the Ark”, i. e. exactly in front of the Ark but outside the veil.
ז׳וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃
7On it Aaron shall burn aromatic incense: he shall burn it every morning when he tends the lamps,
בהיטיבו. לְשׁוֹן נִקּוּי הַבָּזִיכִין שֶׁל הַמְּנוֹרָה מִדֶּשֶן הַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ בַלַּיְלָה, וְהָיָה מְטִיבָן בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר:
בהטיבו WHEN HE TRIMMETH — This word is an expression for cleansing the bowls of the candelabrum from the ashes of the wicks which had burnt out during the night; and he used to clean them (the lamps) out every morning.
הנרת. לו"שיש בְּלַעַז, וְכֵן כָּל נֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּמְּנוֹרָה, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם הַעֲלָאָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַדְלָקָה:
הנרת THE LAMPS — luces in old French And this is the meaning of נרות whenever it is mentioned in connection with the candelabrum, except in any passage where the term העלאה “causing to ascend” (any verbal form which is the Hiphil of עלה), which denotes lighting is used, and there it signifies “lights”, (The translation here is therefore: “when he cleans out the lamps”, not “when he trims the lights”).
ח׳וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
8and Aaron shall burn it at twilight when he lights the lamps—a regular incense offering before GOD throughout the ages.
ובהעלת. כְּשֶׁיַּדְלִיקֵם לְהַעֲלוֹת לַהַבְתָן:
ובהעלת means when he kindles them by making their flame ascend (cf. Rashi on Exodus 27:20 and on Numbers 8:2).
יקטירנה. בְּכָל יוֹם, פְּרָס מַקְטִיר שַׁחֲרִית וּפְרָס מַקְטִיר בֵּין הָעַרְבַּיִם (כריתות ו'):
יקטירנה HE SHALL BURN IT [A CONTINUAL INCENSE] — תמיד, “continual”, means every day regularly: a half he burnt in the morning and a half he burnt in the evening (Keritot 6b).
ט׳לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃
9You shall not offer alien incense on it, or a burnt offering or a grain offering; neither shall you pour a libation on it.
לא תעלו עליו. עַל מִזְבֵּחַ זֶה:
לא תעלו עליו YE SHALL NOT OFFER ON IT — on it, i. e. on this altar, but you may offer on the copper altar (cf. Menachot 50b),
קטרת זרה. שׁוּם קְטֹרֶת שֶׁל נְדָבָה – כֻּלָּן זָרוֹת לוֹ חוּץ מִזּוֹ:
קטרת זרה STRANGE INCENSE — any incense brought as a freewill offering; all of them (all offerings of incense) are “strange” to it (to the altar) except this prescribed here.
ועלה ומנחה. וְלֹא עוֹלָה וּמִנְחָה, עוֹלָה שֶׁל בְּהֵמָה וָעוֹף, מִנְחָה הִיא שֶׁל לֶחֶם:
ועלה ומנחה means, nor burnt offering nor meal-offering. The עולה is an offering of an animal or bird; מנחה is one of bread.
י׳וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קׇדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃ {פ}
10Once a year Aaron shall perform purification upon its horns with blood of the purgation offering of purification; purification shall be performed upon it once a year throughout the ages. It is most holy to GOD.
וכפר אהרן. מַתַּן דָּמִים:
וכפר אהרן AND AARON SHALL MAKE EXPIATION — This refers to the placing of the blood upon the horns of the altar.
אחת בשנה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַחֲרֵי מוֹת וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו (ויקרא ט"ז):
אחת בשנה ONCE IN THE YEAR — On the Day of Atonement. This is what is said in the section אחרי מות, which describes the sacrificial service on that day, (Leviticus 16:18) “And he shall go out unto the altar that is before the Lord and make an expiation upon it”.
חטאת הכפרים. הֵם פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הַמְכַפְּרִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:
חטאת הכפרים SIN-OFFERING OF EXPIATION — These are the bullock and goat of the Day of Atonement which atone for the uncleanness of the Sanctuary and its holy offerings (Shevuot 2b; cf. Rashi on Leviticus 16:11).
קדש קדשים. הַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ לִדְבָרִים הַלָּלוּ בִּלְבַד וְלֹא לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת:
קדש קדשים [IT IS] MOST HOLY — the altar is sanctified for offering on it these things alone and not for any other sacrificial service.