רכ״ג
ד׳בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא ע"י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך מלביש ערומים:
4At the time of acquisition he should recite the blessing even though he has not yet used them, since the blessing is recited on account of the joy in one's heart at the acquisition. When he wears them he recites Malbish Arumim.
ה׳קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן:
5If he acquired vessels used by both himself and his household, he recites HaTov veHaMeitiv. If they were given to him as a gift he recites HaTov veHaMeitiv, since it is a benefit both to him and to the giver.
ו׳על דבר שאינו חשוב כ"כ כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פי' נעלים קטנים שחופים רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך: הגה ויש אומרים דאפילו עני אינו מברך על חלוק ומנעלים וכדומה וכן נוהגין (טור בשם תוספות ותרומת הדשן סי' ל"ו). המנהג לומר למי שלובש בגד חדש תבלה ותחדש. ויש מי שכתב שאין לומר כן על מנעלים או בגדים הנעשים מעורות של בהמה דא"כ היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיחדש ממנו בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו (מהרי"ו בפסקיו) והנה הטעם חלוש מאוד ואינו נראה מ"מ מקפידים על זה שלא לאמרו:
6For something not particularly significant — such as a shirt, shoes, or light slippers — one should not recite a blessing. But if he is poor and rejoices in them, he should bless. Rema: Some say that even a poor person does not recite a blessing over a shirt, shoes, and similar items, and this is the custom. (Tur in the name of Tosafot and Terumat HaDeshen §36) The custom is to say to one who wears a new garment: "May you wear it out and renew it." Some have written that one should not say this regarding shoes or garments made from animal hides, since that would require killing another animal first to make a new garment from it, and it is written "His mercy is upon all His creatures." (Mahariw in his rulings) The reasoning is very weak and does not seem compelling — nonetheless people are careful not to say it.