קנ״ג
כ״אאין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה: הגה אסור לעשות מאתנן זונה או מחיר כלב דבר של מצוה כגון ב"ה או ס"ת ודוקא מהאתנן עצמה אבל אם נתנו לה מעות באתנן מותר לקנות בהן דבר מצוה ולא מקרי זונה אלא איסור ערוה אבל אלו הפנויות הקדשות שמקדישות דבר מותר לקבל מהן (רבי' ירוחם נ"ג ח"א):
21We may not buy mantels that were used for everyday purposes, for the use of holiness (eg. such as to cover a Torah scroll). Rem"a: And it is forbidden to use the compensation of a zonah (ie. prostitute) or the exchange of a dog to make something for a mitzvah - like a synagogue or a Torah scroll. And that is specifically from the [object used as] compensation itself; but if they gave her money as compensation, it is permissible to buy a mitzvah item with it. And it is only referred to as a zonah if it involved a sexual prohibition (ed. from the Torah), but regarding unmarried prostitutes, it is permissible to accept [the compensation] from them. (Rabbenu Yerucham 3:1).
כ״באדם שהוא רגיל בשום מצוה כגון גלילה ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל המצוה לאחר ואח"כ העשיר ורצה שיחזירו לו המצוה אם בשעה שנתנו הקהל המצוה לשני היה סיפק ביד הראשון לתת מה שהיה נותן בכל שנה ולא חפץ בה ונתרצה הוא עם שאר הקהל לתת לאחר איבד זכותו אבל אם כשנתנוה לשני לא היה ביד הראשון סיפק לתת מה שהיה נותן ועתה שיש בידו רוצה לזכות במצותו ולחזור וליתן מה שהיה נותן תחלה חוזר למצותו:
22[Regarding] a man who is accustomed [to doing] a certain mitzvah - such as rolling [the Torah] - and he [experienced] an extenuating circumstance or poverty, such that the congregation gave the mitzvah to another; but afterwards he became wealthy and wanted them to give him back the mitzvah: If when the congregation had given the mitzvah to the second one, the first one had the wherewithal to give what he had been giving every year, but he chose not to, and was satisfied - with the rest of the congregation - to give it to the other, he has lost his prerogative; but if he did not have the wherewithal when they gave it to the second one, and now that he has it, he wants to fulfill the mitzvah and again give what he was giving at first, he returns to his mitzvah (ie. they must give it to him).
קנ״ד
א׳דיני תשמישי קדוש' ונרות בית הכנסת. ובו טו סעיפים:רחבה של עיר אע"פ שמתפללין בה בתעניות אין בה משום קדושה מפני שהיא עראי וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם להתפלל באקראי (פירוש דרך מקרה והזדמן לא דרך קביעות) אין בהם שום קדושה: הגה ויש אומרים דלא מקרי ארון הקודש אלא אם הוא כמין ארגז שאינו עשוי רק לכבוד התורה אבל ארון הבנוי בחומה שנעשה לשמירה לא מקרי תשמישי קדושה וכל שכן אם הספרים מתקלקלים בו דמותר ליטלו משם [מרדכי והגהות אשירי פ' בני העיר]:
1Laws of Articles of Holiness and Synagogue Lights. Containing 15 Se'ifim:[Regarding] a town square, even though they pray there on fast days - it has no holiness, because [the praying] is occasional; and likewise houses and courtyards in which people gather and pray sometimes (meaning by happenstance and chance, but not in a set way), they do not have any holiness. Rem"a: And some say that it is only called a holy ark if it is like a type of box that is only made for the honor of the Torah. But an ark that is built into a wall made for storage is not called an article of holiness - and all the more so, if the scrolls deteriorate in it, it is permissible to take it from there (Mordechi and Hagahot Ashiri in Perek B'nei Ha'ir).